Le Rav Aviges

אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים לֹא מִתּוֹךְ הַצַּעַר וְלֹא מִתּוֹךְ הַשִּׁעְבּוּד וְלֹא מִתּוֹךְ הַטִּלְטוּל וְלֹא מִתּוֹךְ הַטֵּרוּף וְלֹא מִתּוֹךְ הַדּוֹחֵק וְלֹא מִתּוֹךְ שֶׁאֵין לָהֶם מְזוֹנוֹת. אֶלָּא מִתּוֹךְ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים זֶה אֵצֶל זֶה וְהָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה עִם חֲבֵרוֹ וְקוֹלָם נִשְׁמָע, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ" (עובדיה א, יז)

תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ זוּטָא 

Ce n'est pas du sein de la tristesse, ni de l'asservissement, ni de l'errance, ni de l'affolement, ni de la précipitation, ni du dénuement qu'Israël sera rédimé, mais uniquement par la présence de dix hommes assis les uns à côté des autres, chacun d'eux lisant et étudiant à voix haute avec son prochain, comme il est dit: "Mais sur le mont Sion un reste subsistera, et sera une chose sainte" (Obadia 1:17)

Tana Debei Eliyahu Zuta